יום רביעי, 27 במאי 2009

עצמאות ואחריות בילדים


תהליך לידת העצמאות כתהליך התהוות ובקיעת פרפר
זווית התבוננות הורית וילדית על הדרך לזה האוצר
הרווחים, המחירים, מה כדאי ואיך עושים ?

אחרי תקופת דגירה של 9 חודשים, של התגלגלות מצד לצד וריצה לשירותים,
נולד הילד ויוצא מרחם אימו לאוויר העולם , אחר חיבור מוחלט ,מלא ומושלם.
חבל הטבור מתנתק, עצמאות ראשונית ,שלב , הוא נושם לבד, ונפרד מן הרחם שהגנה עליו.
יכולותיו אט, אט מתפתחות, חושיו מתחדדים, הוא זוחל בעולם וחווה תחושות ורגעים,
מושקה ומוזן בחום מסביבתו , מתחיל לטוות סביבו חוטים דקיקים של משי אישיותו.
הוא מקיף עצמו באיטיות בחוט משובח וייחודי , העשוי ממה שלמד והסיק באופן וסגנון בלעדי,
חוט ועוד חוט, שכבה אחר שכבה, הוא טווה סביבו מסגרת, הגנה, שכבות של אהבה,
הוא מתכנס לכדי אישיות ייחודית, ואם מאפשרים לו, כזו מבחירה והתנסות אישית.
שוהה בתוך עצמו ומתפתח, את שריר הכנפיים מצמיח ומותח,
נע ונד, נחבט ונחבל מן הדפנות, מפתח תוך אימון כישורים ויכולות.
בבוא היום מתחיל לבקוע איבר אחר איבר, כנף אחרי כנף ומשקיף לעבר הר,
ההר הנשקף אל חייו , הר האתגרים והתנסויות, מסע מיוחד של חיים, הכרות עצמית וחוויות,
מצוייד בהמון... צוף וכלים להשיגו בעצמו, הוא מוכן לדרך, החיים מחוץ לבית אביו ואמו....


יציאה לעצמאות הינה מורכבת ולא ברורה מאליה, היא יכולת נדרשת, מתבקשת ורצויה.
העצמאות מביאה עימה רווחים, ומחירים, מעלה סוגיות כמו : האם אותה נותנים, מקבלים או לוקחים ? היא בהחלט אחד הכלים שנרצה לצייד את הילדים למסע חייהם, יכולת שתשרת אותם , תאפשר ואף תגן עליהם.
מכאן שניתן לפתח אותה בכל גיל, רצוי ככל המוקדם, בהדרגה, סבלנות והבנה של כל שלב.
הילדים עוברים היפרדות הדרגתית מסימביוזה מוחלטת עם האם ולאחר מכן עם ההורים,
תלויים לחלוטין בהוריהם בהזנה, טיפול, דאגה לחום גוף תקין, למידה, קבלת תחושות של בטחון, הגנה , הקשבה , חום , אהבה.... ועד עצמאות הולכת ומתפתחת.
אט, אט הם מפתחים ומשכללים יכולותיהם, חוקרים , מגלים ומתפתחים. בגיל מסוים מתחילים לחוש תחושה חיובית של יכולת ,רצון "לבלוע את העולם" ולחוות, ובאופן טבעי נתקלים בגבולות ואיסורים. הילדים נמצאים בשלב מבלבל של יכולת וגדילה מול הגבלה , שלב אשר בה לידי ביטוי שונה בגילאים השונים החל מרגע הופעתו הראשונית :
" אני יכול וגדול , אז למה לא הכל ? אני גדול או קטן ? כמה גדול ? מצד אחד אני גדול מספיק כדי לבצע פעולות לבד אבל לא מספיק גדול כדי להתמודד עם אחרות ?.... "

העצמאות מגלמת בתוכה רווחים עצומים לילדים היכולים לחוש את הכוחות השאובים מעשייה עצמאית, את היכולת לתרום , ליטול חלק, לחוש גדולים ויכולים.... יחד עימה
מגלים הילדים את האחריות הנלוות, המחויבות וההיפרדות מחלקים ילדיים בשלבים.
כמו הילדים צריכים גם ההורים "לוותר" על תפקידים מסוימים, על חלק מן הטיפול, לשחרר אחריות מסוימת (אשר לא קלה לכולם), לצפות בילדיהם גדלים ואולי קצת מתרחקים,
לוותר על גבולות ופרטיות שאט, אט מציבים גם הילדים, צריכים לוותר על אופן הביצוע אשר לא יהיה בהכרח בדיוק כמו זה שלהם ו"לוותר" על חלק מן הרווחים הגלומים בטיפול ההורי.
לצד אלו הם מאמנים את הילדים לבחירות עצמאיות, מסירים מעט מתחומי אחריותם וטיפולם, מכינים את ילדיהם לחיים תוך הקניית יכולות נדרשות, מאפשרים מגרש משחקים חיוני לאימון ובחינה ומעל לכל צופים בילדיהם צומחים, גדלים והופכים לאותם אנשים
קטנים גדולים שרצו שיהיו....

כמה רעיונות למחשבה על התהליך, ניתן להתאים לכל גיל :

1.מערכת הדדיות : ההורים מאפשרים ו"משחררים" תפקידים, הילדים נוטלים לאחריותם
2.להכין מראש – לשתף ולהודיע באם הולכים לבצע כל מהלך לקראת עצמאות ומתן אחריות
3.לבדוק אחרי זמן שנקבע מראש את תחושות הילדים, אם היה קשה היכן ומה ניתן לעשות
ע"מ להתמודד ביעילות והנאה
4. לתת מקום לרצון לעצמאות לצד מקום לדחיית שכזו
5. לעודד, לעודד, לעודד !
7. להעניק משוב , התייחסות ספציפית שיש בה כדי לשפר את פעולת הילד מתוך רצון
ומוטיבציה (ראו מאמר משוב מול ביקורת)
8. יצירתיות ! אופן הביצוע יכול להיות יצירתי וחוויתי ע"מ לאפשר למידה חיובית ומשמעותית
9. לאפשר תרומה ומועילות – ליטול חלק במטלות הבית או בתחומי אחריות רחבים יותר
(מעניק לילד תחושת ערך, יכולת ונחיצות במסגרת המשפחתית ממנה יסיק על חייו בכלל)
תוך בחירה של מטלות ותחומי אחריות (בחירה מצומצמת).
10. לאט ובשלבים !


הזינו אותם בעלי התות שלכם, בכל הטוב והנתינה,
שיטוו סביב אישיותם הייחודית חוטים של מתנה.
תנו להם להיות גלמים, להכיר עצמם ולבנות אישיותם,
להקשיב ,להתבונן , להסיק וללמוד על עצמם,
אפשרו להם לעיתים להיחבט, לכאוב גם אם זה כואב וצובט בפנים,
הרשו להם לפתח את שרירי הכנפיים, שיהיו צבעוניות ומלאות גוונים.
המשיכו להיות שם בשבילם , לעודד, לחבק לאהוב,
לדעת שכמו שהם זה מוצלח, נכון וטוב,
תמשיכו להיות הבית שלהם, המקום ממנו הם עפים,
המקום שתמיד... מלווה אותם, המקום שאליו הם... שבים...

באהבה גדולה,

מירב אגם - גבריאל

" הורים ונהנים "

AGMERAV@GMAIL.COM 052-2935798


כל הזכויות שמורות למירב אגם – גבריאל ©


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לקבל תגובתכם, חוות דעתכם ....

אני מאמינה !

אני מאמינה בבני - אדם, באפשרות הטמונה בלהיות קיים,
בכוחות ביכולות וביחודיות, בחלומות, ברצונות וביופי השונות.

הנני מאמינה במוסד המשפחה,
כוח מניע, מודל, מקור אור ושמחה.
זהו פאזל בעל חלקים ייחודיים,
משאב מיוחד מלא תנועה וחיים.

מאמינה בקסם הטמון בחינוך ילדים,
בדרך הארת החוזקות, עידוד ומתן כלים,
מאמינה בחשיבות החוויה, ההנאה, הסקרנות,
בתחושה מחבקת, באהבה ללא תנאי ופיתוח יצירתיות.

מאמינה באהבה, בנתינה, בחיוך, באמונה
מאמינה ב"יש" ,בחיים כמתנה !


מוזיאון הילדים הישראלי בחולון

חווית היער הקסום להורים ואנשי מקצוע !

מסלול חוותי לגילוי תובנות, ללמידה, הנאה ושאילת שאלות,
מפגש אחד רק ה“גדולים“ , יוצאים לערב מעשיר, מבררים ומבלים.
בתוך טיול ביער קסום נחפש מה תפקידנו , נברר ונבחן מטרותינו ורצונותינו,
להתמודד, להגשים ,מה , וכיצד, נחשוב ונתנסה, יחד ולבד.

מסלול נפרד להורים , אנשי מקצוע וסטודנטים בתחום החינוך וההוראה.

כתבה מצולמת ynet :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3672395,00.html

לפרטים והרשמה, פנו אליי באמצעות הטלפון או האי-מייל

מעט מאמרים פרי עטי....