יום שישי, 16 בדצמבר 2016

אמא מעצבנת

כן,היא גם וגם וגם וגם, אמא שאחת ממשימות חייה העיקריות היא היותה אם, אחת שגם בוער בה צורך טבעי להגשמה אז היא גם אשת קריירה עם שם, המשפחה אצלה מעל הכל אז היא מתחזקת רצינית של חיי משפחה גרעינית וזוגיות תקינה, אמא מעצבנת כזו שרואים כמעט בכל בשכונה.

היא אם במשרה מלאה בבוקר עם תוספת הגורים הבוגרים בצהריים, 
היא תשקיע בכל פגישה הרצה סדנה... , היא יזמת עם ראש בשמיים.
היא יושבת עם הילדים לשיתופים שיעורים, יצירה ויוצקת כמה שיותר איכות,
וגם כמובן מנקה,מכבסת, תולה, מרדימה, מקלחת  ופעילה חברתית ללא לאות.
יש לה לוק של אימונית וקליפס רק בבית, שבערב הופך לסינדרלה על עקבים,
היא מתרוצצת, משקיעה, משכילה ולומדת ומשפיעה בעולם המבוגרים בערבים.
היא מספרת סיפורים, יוצרת המחשות, רוכשת, מכילה ומשוחחת בטוב ובשעות הקשות,
פאזל לעיתים יותר חשוב לה מרשימת הודעות שלא נקראה, עומדת בכבוד במחויבויות.
היא משתדלת להיות מודל לטוב, לאמונה, לאכפתיות ונתינה,
חומרנות מידתית, חיצוניות מתוקתקת, להגדרות "מעצבנת" עונה.

אז רציתי רק לספר שיש גם מה שנהוג לכנות מחירים,
שהם בעצם בחירות מושכלות שמשקפות אמונות ומאוויים.
למרות התקתוק היא פחות עסוקה בעצמה ולק מורחת לרוב המוחץ לבד,
היא לעיתים עייפה אך לא פחות מסופקת וזו תקופה שלא חוזרת לעד...
רק מי שהורה יצליח להבין את עוצמת הסיפוק בתם יום,
יש כלים להדחה,ערמת כביסה אך נשקנו בנחת ואיחלנו לילה טוב.
הגלגלים בראשה לא נחים לרגע מרעיונאות, יוזמות ומה צריך,
נותר בה עוד קצת צורך לרצות, היא מודעת ועובדת על מה שצריך.
היא דורשת מאחרים רק אנושיות כנות וטוב ו...יש גם אכזבות...
וכן לעיתים זה מורכב והיא... בוחרת בדיוק באותן אהבות !
שאתן מול פייסבוק במשרד עם קפה, סביר שהיא בספגטי שעף באוויר,
חלילה לא לרחם, גם לה יש זמן קפה ואיכותי וזה רק גיל ההתבגרות הצעיר :)
לא להתבלבל יש המון תפעול ותכנון וארגון וטבלאות,
וצרכים שונים לכל ילד וגיל ואופרציות שינוע רבות,
ויחד עם זאת, זו הבחירה, בחירה עם הרבה אימהות,
וגם אם היא אמא קצת מעצבנת, בחרה בתפקיד עם מהות !
היא זוכה וחווה את ילדיה לעומק, חווה שלל רגעים ושיחות,
כל שן שצומחת, מילה חדשה, שיתופים, חיבוקים ו...פירות.
שורה תחתונה, היא למעשה אומנית רב תחומית, עוסקת באומנות האמא,
מציירת עימם את חייהם בפלטת הצבעים האישית, מודה וצועדת קדימה.

אז אם פגשתם כזו מרגיזה, או כזו שהיא "רק" אמא,
תדעו שהיא בחרה ומודעת  ומוארת בבטן פנימה !

שלכם,
אחת שיודעת...



יום שלישי, 7 ביולי 2009

תמיד יש פעם ראשונה... בגן....

פעם ראשונה בגן....

הורים רבים שואלים אותי " איך ניתן להכין את הילדים לכניסה למסגרת בפעם הראשונה " ?
אחל ואומר כי אין צורך בהכנה, הילדים ילמדו הכל !
הם יתפתחו ויסתגלו במהרה למסגרת הגן גם מבלי כל הכנה מוקדמת או אימון כל שהוא, הם בעלי יכולת הסתגלות טבעית, בעלי יצר סקרנות ורצון עז ללמוד, להתפתח ולנסות ובמקום בו יחושו אמון וישהו בסביבת גירויים מאוזנת ומאתגרת לצד בשלותם המתפתחת,
ינסו , יתנסו ויתפתחו מן הבחינה הרגשית, יפתחו אינטראקציות חברתיות, מודעות פיסית, יכולת התמודדות, דחיית סיפוקים, התפתחות מילולית, נפשית, קוגנטיבית....

יחד עם זאת הורים רבים מביעים חשש טבעי מן המעבר למסגרת חינוכית בפעם הראשונה ומעוניינים לדעת אילו מיומנויות יכולות לסייע למעבר ולהקל את ההסתגלות למסגרת החדשה.

10 מיומנויות ויכולות שעשויות לסייע במעבר למסגרת החדשה :

התנסות באכילת מוצקים, טעמים שונים – אימון מנגנון הלעיסה והבליעה וחשיפה למגוון.

התנסות בישיבה על כסא נמוך לילדים ללא צורך בחגירה וליד שולחן.

התנסות באחיזת כלי כתיבה כגון צבע , שימו לב : בטיחות !!! לא רעיל, גודל מתאים, הקניית הפעולה, תוך עידוד , פיתוח סקרנות, מיקוד במה וכיצד כן עושים, שיקוף ההנאה...

הקניית סדר יום יחסית קבוע – השכמה, מזון, פעילות , שעות מנוחה ...

הקניית הרגלי שינה – יכולת להירדם לבד, שעות יחסית קבועות, טקסים...

פיתוח יכולת הריכוז – ישיבה למטרת משחק, עיון בספר, שיר, שיח... לפרק זמן קצר (תלוי גיל).

חשיפה לסיטואציות חברתיות - חברת ילדים , דחיית סיפוקים - "לקחו לי ", "אני רוצה וזה אצל מישהו אחר ", "אני רוצה אך אי אפשר עכשיו "...

הכנה לפרידה – פרידות קטנות : לצאת מן החדר (בהכנה מוקדמת !!! ) ולשוב לאחר מספר רגעים , להישאר זמן מה עם סבתא , אח, הורה שני, בייבי סיטר... (בהכנה מראש !!!) ע"מ להקטין את חרדת הנטישה הטבעית המתפתחת סביב גיל המעבר לגן וע"מ לאמן את הילדים ברכישת אמון, פיתוח תחושת בטחון ויציבות – ניתן לאומר לילדים " אמא\אבא הולך למטבח\עבודה\יוצא.... ואשוב עוד X זמן ... (מאמר נוסף בנושא פרידות) אם הילד טרם רגיל לכל סוג של פרידה רצוי בהדרגה ותוך ערנות לתגובותיו.

יכולת הבעת צרכים – עם התפתחות השפה האישית של כל ילד, ניסיון לגלות מילים מסוימות, הבעות, עיצורים או סימנים מיוחדים המביעים על בקשת צרכים – מזון, מים, עייפות...

10. אובייקט מעבר – חפץ אליו קשור הילד המלווה אותו בזמנים מסוימים ביום ,
בעל ריח של הבית , מהווה תזכורת ומקנה ביטחון. במידה ולא קיים חפץ
שכזה כדאי לשים לב לחפץ אהוב אותו יכול הילד לקחת עימו בימים
הראשונים למסגרת החדשה.

דגשים : במידה והחלטתם לחשוף את הילדים לאחת או יותר מן המיומנויות כדאי לשים לב :
מעט, לאט, הדרגתיות, המון.... עידוד, כל ילד והקצב והתגובה שלו, כל ילד ואישיותו , מוכנותו והתפתחותו האישית, המון... הקשבה ,רגישות למידת הרצון של הילד לשתף פעולה, קבלה וגמישות.

הילדים שונים זה מזה : בגיל הכניסה למסגרת, במיקום במשפחה (ילד ראשון, אח שני במשפחה, ילד שלישי, בן זקונים...) , ישנם ילדים שמגיעים ממסגרת מצומצמת – מטפלת, כאלו שהיו בטיפול אמא או אבא, הבשלות וההתפתחות שונה בין הילדים, כאלו בעלי יכולת שפתית, כאלו שטרם הולכים, התפתחות רגשית שונה, מוטוריקה שונה, הרגלים, רגישויות.... וטוב שכך !

ההפריה ההדדית, ההתפתחות האישית הטבעית, הקניית הערכים, ההרגלים והכלים להתמודדות ע"י צוות המסגרת, הנכונות, הרגישות, עידוד לאהבת הלמידה , החיוך, העידוד ,פיתוח סקרנות ויצירתיות, אהבה וחום אנושי כנה ועוטף, מקום אנושי, מכיל, מאפשר, מבין, נותן מקום לכל ילד, לכל קצב, מגלה סבלנות, מאתגר , צוות הרואה ומדגיש את החיוב ונקודות החוזק, המתייחס לכל ילד יחסית לעצמו ... כל אלו יסייעו לילדיכם ללמוד, להתקדם להסתגל ולפרוח בקצב המתאים להם עצמם, בדרכם שלהם ובעיקר.... ליהנות !

שיהיה לכולכם ב ה נ א ה ר ב ה !

יום רביעי, 27 במאי 2009

עצמאות ואחריות בילדים


תהליך לידת העצמאות כתהליך התהוות ובקיעת פרפר
זווית התבוננות הורית וילדית על הדרך לזה האוצר
הרווחים, המחירים, מה כדאי ואיך עושים ?

אחרי תקופת דגירה של 9 חודשים, של התגלגלות מצד לצד וריצה לשירותים,
נולד הילד ויוצא מרחם אימו לאוויר העולם , אחר חיבור מוחלט ,מלא ומושלם.
חבל הטבור מתנתק, עצמאות ראשונית ,שלב , הוא נושם לבד, ונפרד מן הרחם שהגנה עליו.
יכולותיו אט, אט מתפתחות, חושיו מתחדדים, הוא זוחל בעולם וחווה תחושות ורגעים,
מושקה ומוזן בחום מסביבתו , מתחיל לטוות סביבו חוטים דקיקים של משי אישיותו.
הוא מקיף עצמו באיטיות בחוט משובח וייחודי , העשוי ממה שלמד והסיק באופן וסגנון בלעדי,
חוט ועוד חוט, שכבה אחר שכבה, הוא טווה סביבו מסגרת, הגנה, שכבות של אהבה,
הוא מתכנס לכדי אישיות ייחודית, ואם מאפשרים לו, כזו מבחירה והתנסות אישית.
שוהה בתוך עצמו ומתפתח, את שריר הכנפיים מצמיח ומותח,
נע ונד, נחבט ונחבל מן הדפנות, מפתח תוך אימון כישורים ויכולות.
בבוא היום מתחיל לבקוע איבר אחר איבר, כנף אחרי כנף ומשקיף לעבר הר,
ההר הנשקף אל חייו , הר האתגרים והתנסויות, מסע מיוחד של חיים, הכרות עצמית וחוויות,
מצוייד בהמון... צוף וכלים להשיגו בעצמו, הוא מוכן לדרך, החיים מחוץ לבית אביו ואמו....


יציאה לעצמאות הינה מורכבת ולא ברורה מאליה, היא יכולת נדרשת, מתבקשת ורצויה.
העצמאות מביאה עימה רווחים, ומחירים, מעלה סוגיות כמו : האם אותה נותנים, מקבלים או לוקחים ? היא בהחלט אחד הכלים שנרצה לצייד את הילדים למסע חייהם, יכולת שתשרת אותם , תאפשר ואף תגן עליהם.
מכאן שניתן לפתח אותה בכל גיל, רצוי ככל המוקדם, בהדרגה, סבלנות והבנה של כל שלב.
הילדים עוברים היפרדות הדרגתית מסימביוזה מוחלטת עם האם ולאחר מכן עם ההורים,
תלויים לחלוטין בהוריהם בהזנה, טיפול, דאגה לחום גוף תקין, למידה, קבלת תחושות של בטחון, הגנה , הקשבה , חום , אהבה.... ועד עצמאות הולכת ומתפתחת.
אט, אט הם מפתחים ומשכללים יכולותיהם, חוקרים , מגלים ומתפתחים. בגיל מסוים מתחילים לחוש תחושה חיובית של יכולת ,רצון "לבלוע את העולם" ולחוות, ובאופן טבעי נתקלים בגבולות ואיסורים. הילדים נמצאים בשלב מבלבל של יכולת וגדילה מול הגבלה , שלב אשר בה לידי ביטוי שונה בגילאים השונים החל מרגע הופעתו הראשונית :
" אני יכול וגדול , אז למה לא הכל ? אני גדול או קטן ? כמה גדול ? מצד אחד אני גדול מספיק כדי לבצע פעולות לבד אבל לא מספיק גדול כדי להתמודד עם אחרות ?.... "

העצמאות מגלמת בתוכה רווחים עצומים לילדים היכולים לחוש את הכוחות השאובים מעשייה עצמאית, את היכולת לתרום , ליטול חלק, לחוש גדולים ויכולים.... יחד עימה
מגלים הילדים את האחריות הנלוות, המחויבות וההיפרדות מחלקים ילדיים בשלבים.
כמו הילדים צריכים גם ההורים "לוותר" על תפקידים מסוימים, על חלק מן הטיפול, לשחרר אחריות מסוימת (אשר לא קלה לכולם), לצפות בילדיהם גדלים ואולי קצת מתרחקים,
לוותר על גבולות ופרטיות שאט, אט מציבים גם הילדים, צריכים לוותר על אופן הביצוע אשר לא יהיה בהכרח בדיוק כמו זה שלהם ו"לוותר" על חלק מן הרווחים הגלומים בטיפול ההורי.
לצד אלו הם מאמנים את הילדים לבחירות עצמאיות, מסירים מעט מתחומי אחריותם וטיפולם, מכינים את ילדיהם לחיים תוך הקניית יכולות נדרשות, מאפשרים מגרש משחקים חיוני לאימון ובחינה ומעל לכל צופים בילדיהם צומחים, גדלים והופכים לאותם אנשים
קטנים גדולים שרצו שיהיו....

כמה רעיונות למחשבה על התהליך, ניתן להתאים לכל גיל :

1.מערכת הדדיות : ההורים מאפשרים ו"משחררים" תפקידים, הילדים נוטלים לאחריותם
2.להכין מראש – לשתף ולהודיע באם הולכים לבצע כל מהלך לקראת עצמאות ומתן אחריות
3.לבדוק אחרי זמן שנקבע מראש את תחושות הילדים, אם היה קשה היכן ומה ניתן לעשות
ע"מ להתמודד ביעילות והנאה
4. לתת מקום לרצון לעצמאות לצד מקום לדחיית שכזו
5. לעודד, לעודד, לעודד !
7. להעניק משוב , התייחסות ספציפית שיש בה כדי לשפר את פעולת הילד מתוך רצון
ומוטיבציה (ראו מאמר משוב מול ביקורת)
8. יצירתיות ! אופן הביצוע יכול להיות יצירתי וחוויתי ע"מ לאפשר למידה חיובית ומשמעותית
9. לאפשר תרומה ומועילות – ליטול חלק במטלות הבית או בתחומי אחריות רחבים יותר
(מעניק לילד תחושת ערך, יכולת ונחיצות במסגרת המשפחתית ממנה יסיק על חייו בכלל)
תוך בחירה של מטלות ותחומי אחריות (בחירה מצומצמת).
10. לאט ובשלבים !


הזינו אותם בעלי התות שלכם, בכל הטוב והנתינה,
שיטוו סביב אישיותם הייחודית חוטים של מתנה.
תנו להם להיות גלמים, להכיר עצמם ולבנות אישיותם,
להקשיב ,להתבונן , להסיק וללמוד על עצמם,
אפשרו להם לעיתים להיחבט, לכאוב גם אם זה כואב וצובט בפנים,
הרשו להם לפתח את שרירי הכנפיים, שיהיו צבעוניות ומלאות גוונים.
המשיכו להיות שם בשבילם , לעודד, לחבק לאהוב,
לדעת שכמו שהם זה מוצלח, נכון וטוב,
תמשיכו להיות הבית שלהם, המקום ממנו הם עפים,
המקום שתמיד... מלווה אותם, המקום שאליו הם... שבים...

באהבה גדולה,

מירב אגם - גבריאל

" הורים ונהנים "

AGMERAV@GMAIL.COM 052-2935798


כל הזכויות שמורות למירב אגם – גבריאל ©


יום שלישי, 24 במרץ 2009

ביעור חמץ

דרכים לחנך וללמד ללא בקורת, חלופה מעשית וידידותית,
מחשבות על מזוודת הכלים של חיינו, המזוודה ההורית, המקצועית והאנושית

פסח, חג החירות, מנהג ביעור החמץ – חיפוש דקדקני לאור נר של שארי חמץ ברחבי ביתנו, איסופו ושרפתו עד עפר.
ביתנו, מבצרנו כגופנו, עצמנו המקום בו אנו מתגוררים, איש איש ותכונותיו, איש איש ומנהגיו , איש איש ואורחות חייו.
היניי ניצבת לפנינו הזדמנות. הזדמנות לחשוב, להרהר, לבדוק , להחליט, לשנות או לשפר.

אילו תכונות אנו מזהים, מאילו אנו מרוצים, באילו היינו מעוניינים לערוך שינויים ?
כמו במנהג היהודי העתיק, ניצבת בפנינו הזדמנות לחיפוש מעמיק ודקדקני בתוכנו,
לחפש שאריות של חמץ , גילוי , איתור בחינה ו... יציאה לחופשי מתוך אותם מקומות בהם אנו פחות מרוצים, חרות מן הדפוסים, ההרגלים, ההתנהגויות , שחרור מאותם תירוצים או הסברים ל"למה" ו"בגלל מה" , התבוננות קבלה והתחלה חדשה.

מה היינו רוצים לבער בעולם ? מה בארצנו הקטנטונת ? מה במסגרות בהן אנו חיים, מה בבתינו, במשפחתנו, בהורותינו, מה בעצמנו ?
בהקשר זה בחרתי לדון במושג "בקורת".
אותה תכונה, התנהגות או תגובה השזורה ברבדים השונים בחיינו, כזו שרבים מפרשים בטעות כמנוף ללמידה ושינוי, כזו המביעה עמדה סובייקטיבית ונחרצת על פועלו של האחר או שלנו, זו שקוראים לה לעיתים "בקורת בונה" למרות שהיא רחוקה מלהיות כזו, זו שעושה ההיפך מעידוד, שמבצבצת ומופיעה בנו מכורח היותנו אנושיים.

מאחר ואני מאמינה כי כל תכונה הנמצאת בנו הינה חיובית ויכולה לשרת אותנו במצבים שונים בחיים אם רק נזהה אותה, נעניק לה פרשנות ומקום בארגז הכלים של חיינו, גם ל "ביקורת" ניתן להתייחס ככזו, לשפר אותה, להכיר והבין אותה ולהעניק לה משמעות קצת אחרת ואפשרות לתרומה חיובית יותר.

ניתן להסתכל על התכונה מזוויות שונות ,אשתמש בדוגמה ממחישה אחת מתוך שלל דוגמאות, אתייחס, אתאר בנקודות ולבסוף אתייחס לחינוך ילדים ואציע אלטרנטיבה קצת אחרת....
להמשך המאמר :

איך בוחרים גן/ מסגרת חינוכית לילדים בעידננו ?

רשימת מכולת להתייחסות בבואכם לבחור גן לאוצרות חייכם, ילדיכם
ממנה תוכלו לקחת את הנקודות החשובות לכם
לבחון, לחשוב ולבחור את הטוב ביותר בעבורם ובעבורכם !
ב ה צ ל ח ה !

ילדיכם הולכים לבלות שעות רבות במסגרת חינוכית בשנים הקריטיות מבחינה פסיכולוגית ובעלת השפעה מכרעת על חייהם הבוגרים. למה הם בעצם הם זקוקים ?
לחוש אהובים ובטוחים, להתנסות, להתמודד ולהתאמן, להכיר ולגלות עצמם, כוחותיהם ויכולותיהם, ללמוד ערכים חשובים אשר יעצבו את דמותם הבוגרת, מקום שיקנה להם כלים, שיהווה בית שני בעבורם, בית שהוא בעצם גן.

ולרשימת הנקודות להתייחסות :

- ניסיון של כל הדמויות המטפלות

- אישיות כל הדמויות המטפלות (בעיקר בגיל הרך הילדים מושפעים וסופגים מן התכונות של הדמויות עימן באים במגע (הורים, דמויות משמעותיות ומחנכים) ולמעשה למדים את הלמידות העיקריות שלהם כתוצאה מהתבוננות והסקת מסקנות.

- רמת היגיינה של הדמויות המטפלות – עישון, ציפורניים, אסטטיקה...

- מאפייני הצוות – מביעים חום ואהבה, נוקשים ...

- שפה – עושר שפתי של הדמויות המטפלות, האם מדברים אל הילדים בגובה העיניים (דו משמעי), האם פונים אל הילדים ב"תינוקית" מוגזמת או בשפה "רגילה" וחיננית ?...

- האם אנשי הצוות מהווים מודל הולם להתנהגות וערכים ?

- טמפרמנט הגננת בעת הביקור בגן – חייכנית,חיונית, עצבנית, כעוסה, לחוצה...

- מה קורה אם שאר הילדים בעת ביקורכם ? האם הגננת מתייחסת לילדים-
בוכים אשר פונים אליה / ילד נופל... או שממשיכה בשיחה עימכם ומתעלמת ?
כיצד מגיבה אליכם ולילד שזקוק לה באותו רגע ?
.
- עד כמה מאפשרת הגננת לכם כמתרשמים להפריע את הפעילות
השוטפת בגן ועד כמה שומרת על גבולות ע"מ לא להפריע את שגרת
הילדים הנוכחים בגן ? (לילדים זו עשויה להיות הפרעה/ הסחה/ שבירת שגרה...)

- מה פער הגילים בין הילדים ? – אין כל חובה בהומוגניות מוחלטת, הפרש של עד שנה וחצי מפרה ומעשיר.

- סדר מול כאוס – האם מסודר מידי או מבולגן יתר על המידה – תחושת אי נוחות, כאוס רגשי וחוסר שלווה בעבור הילדים

- יחס מספרי ילדים דמויות מטפלות
- האם הגן עשיר במשחקים ומוקדי למידה רלוונטיים לגיל?
בהתאמה לגיל : מראה, משחקים גדולים וצבעוניים, השחלות גדולות, בובות (שלמות- ללא איברים חסרים), ספרים... וחומרי יצירה מתאימים.

- האם מרחב הפעילות מספיק מרווח ועם זאת אינטימי ?

- האם הגן מהווה דגם לבית מבחינת התחושה והחלוקה לפינות פעילות (כמו למשל : פינת מנוחה, מטבח ויצירה).

- האם קיימת גישה ישירה לחלק מן המשחקים ? ע"מ לגרות, לעודד למידה והתנסות ולפתח עצמאות

- חצר : האם : רחבת ידיים,מוארת, מתקנים בטיחותיים ויציבים, מגוון, צבעים, ללא ארגז חול (מסוכן!), ללא בריכת מים , אין חפצים ישנים וחדים, מיקום עגלות...
אופן היציאה לחצר – מדרגות או יציאה חופשית ובטוחה במישור אחד ?

- תנאים להחלפת טיטולים : היכן מחליפים, כיצד, מי מחליף, כל כמה זמן, ערנות שלא בשעות ההחתלה, האם יש משטח בטיחותי, סטרילי ונוח...?

- האכלה – היכן, תפריט, מה קורה לילדים שטרם אוכלים ? היגיינה, אופי ואופן הישיבה- זמנים, מספר ארוחות, רהוט בטיחותי ותיקני , סכו"ם (כפיות!)...האם יושבים עם הילדים לאכול תוך שימת לב או עומדים מעליהם, מסתובבים... ? (המחנך כמודל, בטיחות באכילה, אווירה נעימה, ונוחה..) כמה מאפשרים אכילה עצמאית גם אם כרוכה
בלכלוך ? (חשוב מאוד להתפתחות מוטורית, תחושה, עין-יד...

- האם נמנעים ממזונות מסוכנים ? כגון נקניקיות, ביצים (סלמונלה והרעלות) האם מקפידים על אופן חיתוך של ענבים, מלפפון... למניעת חנק, התייחסות לממתקים...

- ריח בגן – אי קיום ריחות תחב, עובש או ריחות חריפים אחרים.

- רמת הבטיחות – תשומת לב ל :חומרי ניקוי מאוחסנים שלא בקרבת או בגובה הילדים, משחקים מסוכנים – שניתן לבלוע, רעילים..., פינות חדות, ציוד בטיחותי ובעל תו תקן – כסאות, שולחנות, מרווחים בין מעקות (אם יש), חשמל – כיסויים ראויים, מרחק מהילדים, תשומת לב...

- מטבח – כמה מבודד מהילדים, מהי רמת התחזוקה והניקיון ויכולת הגישה של הילדים... בטיחות, בטיחות, בטיחות !

- תחזוקה הולמת של המקום הפיסי וניקיון.

- האם קימות הפסקות לצוות במהלך היום – עישון...

- ה מ ל צ ו ת ! שימו לב כי להורים שונים דעות שונות לכן עליכם לברור ולגבש דעתכם על סמך הדברים החשובים לכם, לפתוח ולשאול באם דבר מה מטריד אתכם ולבדוק את הפתיחות של הצוות להשיב ותוכן התגובה.

- האווירה הכללית בגן – רגוע, לחוץ...

- הילדים השוהים בגן – מטופחים, מנוזלים, בוכיים, מחויכים...
לשים לב : לא כל ילד בוכה מעיד כי הגן לא טוב ! ילדים מאושרים מעידים על טיב הגן !
ילדים מכורח התפתחותם מנסים, מתנסים, בוחנים וניצבים בפני אתגרים, דחיית סיפוקים... המהווים אימון חיוני וחשוב בתחומים שונים שלעיתים מלווה בבכי או בחוסר שביעות רצון.

- התייחסות לבריאות והתמודדות עם מחלות (אישורים רפואיים, מה עושים כשמתגלה
ילד חולה...).

- לשים לב האם לא שותים שתייה חמה ליד הילדים ?

- בטחון – נעילת/ סגירת דלת הכניסה/ שער, זרים, האם נותנים את הילדים רק להורים ולמורשים לכך מראש מטעמם ?

- תרופות מחוץ להישג ידם של הילדים, ארון עזרה ראשונה, מה עושים בשעת חרום – האם יש רכב זמין, כסא בטיחות
ובעל רישיון נהיגה ? מי מפנה חלילה בשעת הצורך...?

- טמפרטורה בגן ועזרי חימום/קירור – מזגן /מאוורר מוגבה ובשום פנים ואופן לא תנורים חמים, נמוכים ומסוכנים.

- תכנים , חוגים ופעילויות ואופן העברתם . האם מעניקים ערך מוסף ואיכותיים ? מגוון ? האם מקנים לילדים את אהבת הלימוד ומעודדים סקרנות והתנסות או מעמיסים תכנים מבחוץ פנימה ? כמה חובה ? עבור הילדים או ההורים ? כמה מאפשרים יכולת ביטוי, אי עשייה ובחירה לא לקחת חלק בכל פעילות ? (חשוב מאוד להתפתחות הילדים הבוחנים את הגבולות, למדים אודות כבוד, כיבוד רצונות, אפשור, למידה מרצון, גילוי וגרויי ועוד ערכים רבים נוספים).

- מתן מקום למעורבות ההורים, שיתוף במתרחש ויכולת הבעת דעה .

- שימוש בשפת ה"כן" על- פני ריבוי "לא" ו"אסור" ו"אל"...

- כמה ניתן מקום להתמודדות ולמידת עצמאות – רכישת כלים קריטיים לחיים

- פרק הזמן בפועל בוא נמצאים בעלי הגן / הגננת.

- התייחסות לגבולות, סדר יום והרגלים – גמישות,חוסר סדר מוחלט, נוקשות....

- הגישה החינוכית – מומלץ : בגובה העיניים, המון... עידוד, הארת החיוב בכל ילד, התנסות, למידה תוך גילוי חוויתי, אפשור עמידה מול אתגרים והתמודדות, הקשבה לצרכי הילדים, המסרים המועברים ונאמרים על-ידם, הקשבה מעבר לנאמר, הדמויות המחנכות כמודל, העשרה, מסירות, קבלה, אפשור, חום אנושי, האם מכינים את הילדים לחיים ומעניקים להם מקום להתנסות ואימון תוך עידוד וחיזוקים ?

זה הכל וזו רק ההתחלה.... בחרו את המקום שיד ביד ילך עימכם, בעל נכונות ואהבה גדולה,
כזה שיעניק לכם שקט, שלווה והרבה בטחון, שהריי גם כך להורה תפקידים וכובעים המון...
ברגע שבחרתם תסמכו ותהיו בטוחים, התחושה תעבור מהר מאוד גם לילדים,
הפרידה תהיה קלה יותר וגם ההשתלבות, תעניקו לילדיכם מתנה גדולה, בהורות כמו בהורות...

המון... בהצלחה !
בברכת הורת קלה, מהנה ויצירתית,

מירב אגם גבריאל.

כל הזכויות שמורות למירב אגם – גבריאל ©

יום רביעי, 11 במרץ 2009

נשף מסכות

חג פורים הגיע, תחפושות, צבעים, דמיות, ליצנים, קרנבל, מסיבות ומשלוחי מנות,
שמחה גדולה ברחובות, חנויות מציגות מרכולתן לראווה, ילדים בוחרים ומתלבטים,כאלו שכבר מזמן... מתחפשים, כאלו שמפחדים או פשוט לא אוהבים. חג שמהותו שמחה , המון רוח שטות, חשיבה על הזולת, נתינה, חג של צחוק וקלילות.
בחרתי לנצל את החג ולהזמין אתכם לנשף תחפושות , בוא כל אחד יבחר, מי ירצה להיות.
כמה מילים מן התיאוריות והספרות, מעט מילים של ידע למחשבה ובהירות.
מסכה – בלטינית – פרסונה (PERSONA) משמע "להוליך את הקול", המסכה הינה הכלי דרכו נשמע קול השחקן על בימת התיאטרון היווני.הפסיכואנליטיקאי קרל יונג השתמש במושג הפרסונה לתיאור רכיב באישיותו של האדם. המסכה אותה עוטה האדם על עצמו בחברה מייצגת את כל מה שחושב האדם כי מצופה ממנו, זוהי הזהות החיצונית, האופן בו היה רוצה שיתפסו אותו האחרים לפי פרשנותו את ציפיותיהם.
ככל שירצה האדם להתאים עצמו לסביבה, ככל שיחוש חוסר שייכות, חוסר בטחון או איום, כך יגבר השימוש במסכה והאדם ירחק מאישיותו האמיתית הייחודית.
אחד המושגים המרכזיים בתורתו של אלפרד אדלר, הוגה הפסיכולוגיה האינדיבודואלית, הינו : תחושת השייכות.
תחושת השייכות הינה תחושה סובייקטיבית הנובעת מן האמונה על-פיה כל אחד הינו יצור חברתי מיסודו השואף כמטרה עליונה לחוש שייך. ילדים, הורים ואנשים בכלל יכולים להיות שייכים למסגרות רבות ושונות בחייהם החל ממשפחה ועד מקום עבודה, חוג או קבוצת חברים או עמיתים, עובדה זו לא מבטיחה כי הם חשים שייכים לקבוצות אלו. מאחורי התנהגות הילדים עומדת גחמה לתחושת שייכות.
אם נחבר בין התיאוריות שהוצגו לעיל, ככל שתגדל תחושת השייכות יפחת הצורך לשימוש במסכות ולמעשה יאפשר לכל אדם להתקרב יותר ויותר לאישיותו האישית וייחודית, להכיר עצמו, להתנסות, להעז, לפעול, לגלות ולחיות את החיים במלואם ללא תלות בתגובות חיצוניות על עשייה, פעולה או התנהגות.הבנה זו מאפשרת לנו, ההורים, אנשי החינוך ליזום, לעודד , לתת את הדעת ,וליצור הזדמנויות בהן יוכלו הילדים לחוש באופן סובייקטיבי שייכים.
מה הכוונה לחוש שייכים ? מה בעצם הילדים צריכים ומבקשים ? להיות ולחוש אהובים, נחוצים ויכולים,
מה המשמעות ? ממש , ממש פשוט :
אהוב – לחוש אהוב ללא כל תנאי, אומרים לי, מחבקים אותי ושמים לב למעשיי
נחוץ – אני תורם ומועיל לסביבה ולמשפחה , יש לי תפקידים ואחריות מהשקיה ועד קיפול שמיכה,
מטילים עליי, מאפשרים לעשות וגם מאפשרים לי לשאת בתוצאות
יכול – אני מסוגל לעשות דברים, אני מסוגל להתגבר על מכשולים,
אפשרו לי להתמודד, עודדו אותי, תמכו בי, אלמד על עצמי, ארוויח ואחוש בעננים !
ברוכים החוגגים בנשף המסכות,
כולכם מוזמנים לחוות ולהתנסות,
כל אחד מכם כאן רצוי ומקובל ,
גם ובעיקר כשחש שוגה או מבולבל,
בנשף שלנו ניתן להסיר מסכות,
בו ניתן להיות אנחנו, להיחשף, להאיר ולהתגלות.
בעקבות חג הפורים מאחלת לכולכם,
שכולם יזכו להכירכם מבפנים, במיוחד ילדיכם,
שתצליחו לאפשר להם לחיות חייהם עם מעט הגנות,
שיאירו באורם המיוחד ויחוו חוויות,
ואם חייבים לעיתים ואין ברירה,
את המסכה זכרו בתם השימוש , להשיב למגרה.
בברכת הורות קלה, מהנה ויצירתית,
מירב אגם – גבריאל.
כל הזכויות שמורות למירב אגם – גבריאל ©

אני נשאר אני...

סיפור על עץ, הורה, הילד שלנו והילד שבתוכנו
מספרים, שאי שם ברחוב, בפינה , בוקר אחד התעורר אדם והחליט לטפח גינה.
ניגש למשתלה כדי לרכוש שתיל של עץ אורן גבוה וירוק, רכש ושב עם חיוך מתוק.
שתל האיש את השתיל, טיפח והתאמץ ,השקה, השקיע, דיבר אליו והתרוצץ.
אט אט עם המון סבלנות גדל לו העץ , גדלו ענפיו , צמחו עלעליו,
האורן גדל לרוחב במקום לגובה והאיש, הגביר והגביר מאמציו.
גזז, גזם, קשר, מתח לגובה, ארגן את האורן היטב והזיע תחת הכובע.
והאורן... המשיך להתפרש לצדדים, ולאיש לא היה נעים מן הדודות והדודים,
שהריי רכש עץ אורן, כפי שחפץ כל חייו, רכש עץ אורן, עץ כל חלומותיו.
העץ המשיך להתפתח לרוחב, למרחב והאדם החל קץ במאמציו.
פנה האדם בדחיפות למומחה המשתלה ,שיבוא לראות , אולי זו קללה.
הגיע המומחה התבונן ואמר, זו אזדרכת במצב נהדר !זהו איננו עץ ברוש, זו אזדרכת, טיפלת בה היטב רק... הנח לה בשקט !וכיצד טיפחת כאלו פרחים יפים ? ואיזה צל... והאדם הבין עד כמה התבלבל..
.ובכלל לא שם לב לפרחים היפיפיים או לצל הנעים רק רצה שיהיה העץ כמו כולם,
ומעתה אהב האדם את העץ כמות שהוא והחל לראות בו את כל היופי בעולם,
גם שהשיל העץ עלים בסתיו והיה ערום, אהב אותו האיש כפי שהוא, אהבה כבחלום !
עיבוד פרי עטי לסיפור עממי.
לעיתים ילדינו והמתחנכים על ידינו כועסים, לעיתים הם פשוט מתיחים,
לעיתים הם ממש נוהגים בעצבנות ולעיתים ממש... אין להם כל סבלנות,
לעיתים הם ככה פתאום בלי מצב רוח, פתאום לא משתפים פעולה או "עושים רוח",
לעיתים הם לא נוהגים בנדיבות או מתחילים לברבר ועל נימוס ממש אין מה לדבר,
לפעמים בחירות הבגדים שלהם ממש לא לעניין והמכנס נראה מעט מידי קטנטן,
מידי פעם הם עושים מעשה לא לרוחנו, לעיתים הם לא מצליחים או נכשלים,
מידי פעם הם מטפסים בכל זאת, למרות שאמרנו שליפול מגובה כזה הם עלולים,
ככה לפעמים השיער שלהם פרוע ולא מסורק ולעיתים החדר רחוק מלהיות ממורק...
לעיתים הם לא מעוניינים להקשיב או לשמוע ולעיתים מעוניינים להיות עם עצמם לבד,
ופעם ב... לא מתחשק להם להיות הילד הטוב, המבין, העוזר , התומך והנחמד ....
כמה אנו נותנים לכך מקום ? כמה אנו מאפשרים להם להיות עץ אזדרכת ?כמה אנו רואים את נקודות הכוח והיכולת שלהם ? כמה אנו נותנים להם לחוש אהובים ? כמה את אהבתנו במילים ומחוות אנו מביעים ?
בואו נחשוב מעט על אהבה ללא תנאי , מה משמעות הביטוי ? האם הילדים חשים שאהבתנו איננה מותנית בציון, בהצלחה, בטעם או התנהגות ?
כמו האדם שחלם ובחר והלך להגשים את חלומו, לגדל עץ, כך גם אנחנו ההורים, חלמנו, רצינו , בחרנו והבאנו לעולם את האוצרות המיוחדים הללו,
נכון, אנו בני – אדם, מותר לנו לחלום, לקוות, לצפות ועם זאת לזכור, לזכור את הרווחים העצומים שבלאפשר לאדם, במיוחד בראשית ימייו, להיות פשוט הוא. איך חש אדם היודע שלא משנה מה יעשה, איך יראה ומה יהיו בחירותיו,יש מקום בו תמיד... יחוש בבית, תמיד, תמיד יהיה אהוב ומקובל, יראו לו את היופי בעצמו , את הכוח והיכולת ולמעשה ידשנו את חייו בכוח, אמונה, בטחון ואהבה, כיצד יחוש ? כיצד תחושו אתם במקום שכזה ?
וקצת מן הצד השני, ההורים, האם מותר לעיתים לחוות את אותן תחושות ותיאורים ? המסר העובר לילד הינו מסר אנושי שמאפר, שפותח להתנסות וממלא אומץ והעזה ,גם ההורים לעיתים לא מצליחים, לעיתים פרועים ולעיתים מצוברחים, גם הם כמו הילדים לעתים רוצים להיות מעט לבד או לא להיות נחמדים.
אז ככה, ליום המשפחה ולט"ו בשבט,
ובגלל שכל כך חשוב ומאוד... אכפת,
שנזכור לראות את הפרחים, לראות את הצל ,
ולאפשר לנו ולילדינו לחוש, לנסות וגם להתבלבל.
להיות עץ אורן, אזדרכת, צפצפה או אלון,
גם כשהעלים נושרים והגזע מוטה או קטון,
לאהוב , פשוט, המון וללא כל תנאים,
ולהזכיר זאת כמה שניתן לאהובינו בחיים .
בברכת הורות קלה, מהנה ויצירתית,
מירב אגם - גבריאל.
כל הזכויות שמורות למירב אגם – גבריאל 2009. ©

אני מאמינה !

אני מאמינה בבני - אדם, באפשרות הטמונה בלהיות קיים,
בכוחות ביכולות וביחודיות, בחלומות, ברצונות וביופי השונות.

הנני מאמינה במוסד המשפחה,
כוח מניע, מודל, מקור אור ושמחה.
זהו פאזל בעל חלקים ייחודיים,
משאב מיוחד מלא תנועה וחיים.

מאמינה בקסם הטמון בחינוך ילדים,
בדרך הארת החוזקות, עידוד ומתן כלים,
מאמינה בחשיבות החוויה, ההנאה, הסקרנות,
בתחושה מחבקת, באהבה ללא תנאי ופיתוח יצירתיות.

מאמינה באהבה, בנתינה, בחיוך, באמונה
מאמינה ב"יש" ,בחיים כמתנה !


מוזיאון הילדים הישראלי בחולון

חווית היער הקסום להורים ואנשי מקצוע !

מסלול חוותי לגילוי תובנות, ללמידה, הנאה ושאילת שאלות,
מפגש אחד רק ה“גדולים“ , יוצאים לערב מעשיר, מבררים ומבלים.
בתוך טיול ביער קסום נחפש מה תפקידנו , נברר ונבחן מטרותינו ורצונותינו,
להתמודד, להגשים ,מה , וכיצד, נחשוב ונתנסה, יחד ולבד.

מסלול נפרד להורים , אנשי מקצוע וסטודנטים בתחום החינוך וההוראה.

כתבה מצולמת ynet :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3672395,00.html

לפרטים והרשמה, פנו אליי באמצעות הטלפון או האי-מייל

מעט מאמרים פרי עטי....